צדק עבור עמו של אלוהים

כמו כל בת תשע, אווה שלוס אהבה לשחק עם חבריה, ובמיוחד עם חברתה הטובה ביותר שגרה בדירה שממול. אך יום אחד ב-1938, הכל החל להשתנות באוסטריה. באותו בוקר, היא רצה בהתלהבות לביתה של חברתה כדי לשחק אתה כמדי יום, ולא ציפתה למענה הקר שקיבלה. אמה של חברתה גערה בה בכעס: "אל תבואי לכאן יותר לעולם!" 

חווייתה של אווה לא הייתה נדירה. לדוגמה, באותם ימים היה גם נער בשם מקסימיליאן לרנר ששמע בבית הספר את המורה האהוב עליו מצהיר שהיהודים הינם נחותים ולכן אסור להם ללמוד בבית ספר גרמני. הוא וחבריו היהודים קיבלו מברשות שיניים כדי לקרצף את המדרכות שמסביב לבית הספר כסמל למעמדם החדש.¹ 

מעשי חוסר צדק אלו, לצד הרבה מעשים מקוממים אחרים, מציפים את ליבנו בכעס וביאוש. כל כך היינו רוצים למצוא דרך לשים קץ לדעות הקדומות, לגזענות ולרצח העם בעולמנו! אנו כמהים לצדק ולריפוי.

למרות שצדק זה אינו נגלה כרגע לעינינו, התנ"ך מבטיח לנו שיום יבוא והוא יבוא לידי ביטוי מלא. "אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יְהוָה; אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ" (ישעיהו ל' 18). אחד המועדים המקראיים - יום הכיפורים - מזכיר לנו בצורה מיוחדת שאלוהים אכן יביא צדק לעולמנו בסופו של דבר. 

יום כיפור

לאחר יציאת מצרים, אלוהים ציווה על עמו לבנות אוהל מועד כדי שישכון בתוכם. הכוהנים העלו שם קורבנות עבור חטאי העם ונכנסו לקודש מדי יום ביומו במהלך השנה. אך פעם אחת בשנה, ביום כיפור, היה הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים. שם הוא היה מתיז דם ומבצע טקסים לטיהור המשכן ולטיהור העדה כולה מחטאיהם. בספר ויקרא ט"ז 30 מסכמים את יום הכיפורים במילים הבאות: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם; לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ."

ביום הכיפורים הייתה אווירה של יראת כבוד, מאחר והוא היה גם יום הדין עבור בני ישראל. הם בילו את אותו יום בחשבון נפש ווידוי חטאים. כל הנפש שלא עשתה תשובה באותו יום "וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ" (ויקרא כ"ג 29). 

אבל משמעותו של יום הכיפור רחבה יותר מעת משפט. רב אחד כותב על יום הכיפורים: "למשך אלפי שנים, היהודים הבינו שביום זה - יותר מכל יום אחר - ניתן לפגוש את אלוהים."² היהודים עודם ניגשים ליום זה ביראת כבוד גם כיום, כשמתכוננים לבוא לפני אלוהים. זהו יום שבו כל אחד עושה תשובה ומבקש מחילה מחברו. 

ביטחון מלא ביום הדין

יום הכיפורים מסמל את יום הדין הממשמש ובא באחרית הימים. דניאל ז' 10 מתאר את בית המשפט השמימי. אמנם המושג "משפט" נשמע מפחיד באוזני אחדים, עבור אחרים הוא דווקא מסמל את השחרור וההצלה המיוחלים. כיצד עלינו, כעמו של אלוהים, לעמוד ביום הדין בביטחון ובתקווה? כיצד נוכל להיות סמוכים ובטוחים שיש לנו שלום עם אלוהים? 

כשבני ישראל שמרו את יום כיפור בתקופתו של משה, הם לא יכלו להסתמך אך ורק על זהותם הלאומית. כתוב שכל אלה שבחרו לא לצום, לא לחזור בתשובה ולא להתוודות על חטאיהם - נכרתו מעמם. הביטחון היחידי היה בציות לאלוהים ובתלות המלאה בו. 

בדומה לכך, גם אנחנו לא נוכל להסתמך על תרבות, ירושה או ייחוס משפחתי ביום הדין. ישעיהו ניבא שביום ההוא "שְׁאָר יִשְׂרָאֵל [...] נִשְׁעַן עַל יְהוָה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת" (ישעיהו י' 20). שארית הפליטה הם בני עמו של ה› - יהודים ולא יהודים כאחד - שיעמדו לפניו ויסמכו רק עליו שיצדיק אותם: "וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים, כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי - וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי; עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל-מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו נ"ו 6,7). 

עת המשפט הינה הזדמנות פז להתקרב לאלוהים, בידיעה שהוא ישפוט את העולם בצדק ויעמוד לצדם של אלה שנעשה להם עוול. הבה נתכונן ליום זה - נתמסר לאלוהים בלב שלם ונחזיק בהבטחתו שישוב וייקח אותנו למלכותו. 

אם ברצונכם להתיר לאלוהים להכין את לבבכם, עצרו לרגע והתפללו אליו:

אל עליון, אני מהלל/ת אותך, כי אתה אל צדיק ורחום. תודה על הסמליות של יום כיפור, המפיחה בי תקווה שתצדיק אותי בחסדך ושתשים קץ לחוסר הצדק בעולם. הנני מקדיש/ה את חיי אליך. הכן אותי שאוכל לעמוד לפניך בביטחון מלא בעת המשפט, הממשמשת ובאה. אמן.    

"אם ברצונכם ללמוד יותר על יום הדין הממשמש ובא, כפי שנובא באמצעות הסמליות של יום הכיפורים, אנא צרו עמנו קשר על סמך המידע הרשום בגב הדף."