האם היהודים אכן רצחו את ישוע?

קוואמה אז'אמו (Kwame Ajamu) היה בן שבע עשרה בלבד כשחייו השתנו מקצה לקצה. הנער נאשם ברצח אדם אחר בעיר הולדתו. הרשויות השליכו אותו לכלא, ושם המתין להוצאתו להורג.

זה לקח לא פחות מ-39 שנים עד שהאמת יצאה לאור: גזר דינו של אז'אמו הסתמך על עדויות שקר. למרות שהוא שוחרר בסופו של דבר, שנותיו הטובות ביותר כבר התבזבזו.¹ למרבה הצער, האשמות שווא יכולות להשפיע על חיינו בדרכים הרסניות. 

אחת מהאשמות כוזבות אלו היא שהעם היהודי רצח את ישוע מנצרת ושהיהודים היו בשל כך תחת משפטו של אלוהים באלפיים השנים האחרונות. רעיון זה הוביל להרבה שנאת חינם נגד העם היהודי. האם האשמה זו נכונה או שקרית? בואו נבחן יחד את הראיות.

תהילתו הרבה של ישוע בקרב היהודים

ישנו מיתוס נפוץ שלפיו היהודים בתקופתו של ישוע דחו אותו לחלוטין והיו חלק ממזימה לאומית לרצוח אותו. ואולם, על פי הבשורות, יהודים רבים קיבלו את תורתו של ישוע בשמחה ו"הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים הָלְכוּ אַחֲרָיו" (מתי ד' 25). לעיתים, מעל חמשת אלפים איש באו לשמוע את ישוע (לוקס ט' 10-17). 

אמנם חלק ניכר ממנהיגי הדת של אותם ימים אכן ניסו לתפוס אותו בעורמה כדי להמיתו, אך הם לא ייצגו את כלל האוכלוסייה. על פי הכתובים, הם נמנעו מלעצור את ישוע במהלך חג הפסח, "פֶּן תִּהְיֶה מְהוּמָה בָּעָם" (מרקוס י"ד 1,2). הוא היה כה מקובל באותם ימים, עד כי המאמינים הראשונים בישוע סיפרו ש"רִבְבוֹת יְהוּדִים", כולל "הָמוֹן רַב מִן הַכֹּהֲנִים", האמינו בישוע לאחר מותו (מעשי השליחים כ"א 20, ו' 7). 

למעשה, אפילו לא כל בני האליטה הדתית היו תמימי דעים לגביו. חלקם פסלו את תורתו ככפירה, בעוד שאחרים סברו שהלימוד שלו אכן עולה בקנה אחד עם הכתובים.

מי אחראי?

יהודים רבים בימינו סבלו מהטרדות, פוגרומים ואפילו רצח עם בגלל האמונה שלפיה העם היהודי אחראי למותו של ישוע. אחד הפסוקים שהספרות האנטישמית נוהגת לצטט מופיע בסיפור על מותו של ישוע. מתנגדיו של ישוע עצרו אותו והסגירו אותו בידיו של פקיד רומי שהיה מוסמך לגזור על נאשם גזר דין מוות. כאשר אותו פקיד הכריז שישוע לא עשה כל מעשה ראוי למוות, המון מתפרע דרבן את התהליך בצעקו: "דמו עלינו ועל ילדינו!" ישנם המאמינים שאמירה זו העבירה מעין קללה על כל צאצאיהם של היהודים לאורך הדורות. אבל האם זה אכן מה שקרה?

על פי התנ"ך, ניתן להבין בצורה חד משמעית שהקב"ה מטיל עלינו דין וחשבון על חטאים שאנו עצמנו עשינו, ולא על חטאי אבותנו: "בֵּן לֹא-יִשָּׂא בַּעֲו‍ֹן הָאָב [...] רִשְׁעַת הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה" (יחזקאל י"ח 20). למרות שחטאינו האישיים גורמים לא פעם לשרשרת השלכות (כגון ההשפעות השליליות של שתיינות לאורך הדורות), על פי תורתו של אלוהים השפעות אלו פוגעות בצאצאים רק עד לדור השלישי או הרביעי (שמות כ' 5).

קורבנו של המשיח - מתוך רצון חופשי 

כשאנו שואלים את עצמנו מי רצח את ישוע, עלינו לקחת בחשבון קודם כל את מילותיו שלו. הוא אמר: "מִשּׁוּם כָּךְ אוֹהֵב אוֹתִי הָאָב - מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן אֶת נַפְשִׁי וְאֶקַּח אוֹתָהּ שׁוּב. אִישׁ לֹא נָטַל אוֹתָהּ מִמֶּנִּי, אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן אוֹתָהּ מֵעַצְמִי" (יוחנן י' 17,18).

ישוע לא היה חייב לעבור את הצליבה (מתי כ"ו 39). למרות זאת, הוא בחר למסור את חייו באופן חופשי ובכך להגשים את נבואות הכתובים. על פי הנביא ישעיהו, 

"וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, 

מְדֻכָּא מֵעֲו‍ֹנֹתֵינוּ 

מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו 

וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. 

כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ 

אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ 

וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲו‍ֹן כֻּלָּנוּ. 

נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה 

וְלֹא יִפְתַּח-פִּיו. 

כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל, 

וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ, 

נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו (ישעיהו נ"ג 5-7).

תפילת המחילה של ישוע 

ללא ספק, חלק מן היהודים כן היו מעורבים בהשגת הצו להוצאתו להורג של ישוע. הרומאים גם נטלו חלק בכך שהם צלבו אותו. אך בסופו של יום, היה זה ישוע עצמו שבחר למסור את נפשו כקרבן – שעל פי דבריו יש בכוחו כדי להביא מחילה וריפוי לעולם.

בעודו על הצלב, ישוע אף התפלל למען סליחתם, ולא למען הרשעתם של אלה ששיחקו תפקיד מרכזי בצליבתו. הוא התפלל: "אָבִי, סְלַח לָהֶם, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים" (לוקס כ"ג 34). 

אולי זה יפתיע אתכם, אבל ישוע היה יהודי ואהב את העם היהודי. תורתו אינה מלמדת בשום פנים ואופן לשנוא את היהודים. אדרבה, מה שהיא מלמדת הוא מסר רדיקלי של אהבה והקרבה למען האנושות כולה. הוא לימד את תורתו בהקשר התרבותי-דתי של היהדות ולכן תורתו גם הכי מתאימה לדרך החשיבה היהודית. הוא לימד את תלמידיו שמותו ישמש קרבן לסליחת החטאים, שיביא כפרה לכל מי שיהיה מוכן לקבלו. זהו אינו מסר של פילוג, אלא של פיוס.

ייתכן ששמעתם על ישוע בלא מעט הקשרים שליליים, של עלבונות, השמצות ואי-סובלנות. אבל הייתם רוצים ללמוד על זהותו האמיתית של ישוע? למידע נוסף, צרו קשר עמנו על סמך המידע הרשום בגב הדף.