חלום נשכח

מתיחות, עוינות, מחלות, הרס - מילים אלו מתארות היטב את אי-הוודאות בעולמנו כיום. אך עבור אלה מאיתנו ממוצא יהודי, לחוסר הוודאות ישנה משמעות אישית יותר, בשל החשש לאבד את עמנו ואת זהותנו התרבותית. מתי תפרוץ הרדיפה הבאה? כמה מבני המשפחה ישרדו? זוהי מציאות כואבת.

האם ניתן להשיג שלווה ויציבות בזמנים קשים אלו? 

האם ניתן לסמוך על התנ"ך? 

גם בני ישראל מתקופת המקרא התמודדו עם חוסר ודאות. כשעמדו מול אויביהם, בני יהודה קיבלו מסר של תקווה ונחמה מאלוהים דרך הנביא ישעיהו: "אָנֹכִי אֵל וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים וְאֶפֶס כָּמוֹנִי. מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ, אֹמֵר - עֲצָתִי תָקוּם וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה" (ישעיהו מ"ו 9,10). אלוהים ניחם את עמו בכך שהוא גילה לנביאים את האירועים העתידיים. מאחר ואף בן אנוש אינו מסוגל לחזות את העתיד עם הדיוק שבו אלוהים עושה זאת, גילויים נבואיים אלו הפיחו בעם ביטחון ושלווה.¹

רבים מכתבי הנביאים כלולים בתנ"ך, בייחוד בנביאים ובכתובים. כתבים אלו מבטיחים להעניק לנו ודאות כיום: "הַאֲמִינוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ. הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִיחוּ" (דברי הימים ב' כ' 20). על אף שאמינותו של התנ"ך כבר אושרה באמצעות כתבי יד מהימנים, שניתנים לאימות - כגון מגילת ישעיהו הגדולה שנמצאה בקומראן או אימותים ארכיאולוגיים של שמות ומקומות מקראיים - אחד הטיעונים החזקים ביותר לטובת אמינותו של התנ"ך הוא נבואותיו על העתיד. 

דניאל ב' מתעד אחת מנבואות מדהימות אלו, המעניקות לנו ניבוי מהמם על האימפריות הגדולות של העולם מתקופת בבל ועד ימינו אנו. מה שאתם עומדים לקרוא ידהים אתכם!

חלומו המשונה של נבוכדנצר

המלך נבוכדנצר התעורר בוקר אחד לאחר לילה חסר מנוחה. הוא חלם חלום מטריד, אך לא הצליח להיזכר בו! הוא קרא ליועציו, החרטומים והמכשפים, ודרש מהם: "אִמְרוּ לִי אֶת הַחֲלוֹם וְאֵדַע כִּי אָכֵן אֶת פִּתְרוֹנוֹ תוֹדִיעוּנִי" (דניאל ב' 9). יועציו עמדו במבוכה והשיבו לו: "קָשֶׁה הַדָּבָר שֶׁהַמֶּלֶךְ דּוֹרֵשׁ וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיד אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי אִם הָאֵלִים, אֲשֶׁר מְדוֹרָם אֵינוֹ עִם בָּשָׂר וָדָם!" (פסוק 11)  

אבל דניאל, נער יהודי שנפל בשבי הבבלי, הכיר את האחד ששלח את החלום. "ישׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם הַמְגַלֶּה סוֹדוֹת", הוא אמר למלך (דניאל ב' 28). 

אלוהים גילה את החלום לדניאל, והוא סיפר אותו למלך כך: המלך ראה בחזון צלם ענק. ראש הפסל היה מזהב טהור, חזהו וזרועותיו מכסף, בטנו וירכיו מנחושת, שוקיו מברזל, וכפות רגליו היו חלקן מברזל וחלקן מחרס. אבן פגעה בכפות רגלי הפסל וניפצה אותו לרסיסים, ואותה אבן הפכה להר גדול שמילא את כל הארץ. 

עלייתן ונפילתן של ממלכות

דניאל הסביר למלך כיצד המתכות השונות שהרכיבו את הצלם סימלו ממלכות רציפות. ראש הזהב סימל את ממלכתו של נבוכדנצר עצמו - בבל. ואולם, ממלכה נחותה יותר, המסומלת על ידי החזה והזרועות מכסף, עתידה היה לכבוש את בבל. ואכן, בהתאם לנבואה זו, מלכות פרס ומדי כבשה את בבל שנים ספורות לאחר חלום זה. 

דניאל המשיך. החלום הצביע על כך שממלכה שלישית - המסומלת על ידי הבטן והירכיים מנחושת - תבוא אחרי מלכות פרס ומדי. בדיעבד, אנו רואים שממלכה זו הייתה לא אחרת מהאימפריה היוונית.

החלום גם דיבר על אימפריה עולמית רביעית, שתהיה חזקה כברזל - ללא ספק התייחסות לאימפריה הרומית. לפי החלום, לא תקום אימפריה חמישית, אלא הממלכה הרביעית תהיה מפולגת (דניאל ב' 41). גם נבואה זו התגשמה במלואה: לאחר נפילתה של האימפריה הרומית, השבטים הברבריים עלו לשלטון, וכך נוצרו המדינות האירופיות כפי שאנו מכירים אותן כיום. ולמרות שמדינות אירופה ניסו בהזדמנויות שונות להתאחד, אלוהים הבהיר ש"לא ידבקו זו בזו" (פסוק 43). 

הנבואה התגשמה במלואה לפרטי פרטים - מאות שנים לאחר שהיא ניתנה! החלק היחידי שעוד נשאר להתגשם בעתיד לבוא הוא החלק הסופי של החלום, על האבן שפגעה בפסל וניפצה אותו. אבן זו מסמלת את מלכות האלוהים, "שֶׁלֹּא תֶחֱרַב לְעוֹלָם" (פסוק 44). 

ודאות בזמנים קשים

נכון שמדהים כיצד נבואות שניתנו מאות שנים לפני מועדן אכן התגשמו במרוצת ההיסטוריה? אם כל חלק בחלומו של נבוכדנצר התגשם לפרטי פרטים עד לתקופתנו, האם לא סביר להניח שגם חלקו האחרון יתגשם? אנו יכולים לסמוך על אלוהים - צורנו - ועל התנ"ך, שהוא דברו של ה', שהועבר אלינו באמצעות הנביאים. 

נא ליצור קשר עמנו אם ברצונכם לקבל מאיתנו ספרון שבו נבואות התנ"ך נידונות בצורה מעמיקה יותר!